החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 2017-07-12T14:55:53+00:00
החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

בחודש יולי האחרון נכנס לתוקף החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, או בשמו הפופולארי יותר “חוק גישור חובה”. מדובר בחוק המשנה לחלוטין את ההליך המשפטי המשפחתי כפי שהכרנו אותו, אך בעיקר את כללי המשחק בזירות הגירושין ובסכסוכים בין בני זוג, הורים וילדים.

עד לחוק החדש, בן זוג, הורה או ילד שרצו לנקוט בהליך משפטי כגון גירושין, משמורת, מזונות, חלוקת רכוש ועוד, יכלו לפנות לעורך דין, לתכנן אסטרטגיה משפטית ולהגיש תביעות לבתי המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין הרבניים. את כל אלה משנה כיום החוק החדש, בעודו אוסר על הגשת תביעות והתדיינות משפטית, בטרם קיום הליך גישור ביחידות הסיוע. המטרה: לסייע למשפחות ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום, במינימום צורך בהתדיינות משפטית.

מעתה – חובת הידברות

אם הנכם מעוניינים לפתוח בהליך משפטי כנגד בן זוג, הורה או ילד, אז נכון להיום, במקום להגיש תביעה רגילה (כפי שהיה נהוג עד לחוק החדש), יהא עליכם להגיש בקשה המכונה “בקשה ליישוב סכסוך” לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לפי בחירתכם. הבקשה תוגש על גבי טופס קצר ופשוט, ללא תוכן מהותי וללא פרטי הסכסוך. זאת להבדיל מהליך של הגשת תביעה רגילה במסגרתה הנכם נדרשים לפרט את טיב ואופי הסכסוך ולהציג ראיות.

למרות שהגשת בקשה ליישוב סכסוך נחשבת גם היא לנקיטה בהליך משפטי (כמו תביעה רגילה), הרי שעל פי החוק החדש, למען הבטחת ניסיון גישור ופשרה בטרם התדיינות משפטית, במועד הגשת הבקשה יעוכב ההליך המשפטי שפתחתם לתקופה של בין 45 ועד 60 ימים (תקופה המכונה “עיכוב הליכים”). במסגרת תקופה זו תזומנו ל 4 פגישות ביחידת הסיוע (ביחד עם הצד השני) ובמהלכן עובדים סוציאלים מטעם המדינה יינסו לגשר ביניכם. חשוב לדעת כי לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע לא תוכלו לצרף עורך דין מטעמכם. זאת להבדיל מהליך משפטי רגיל שבו בדיון הראשון המתקיים בבית המשפט או בבית הדין הנכם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין.

בתום הפגישה האחרונה (שאמורה להתקיים בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך), תמליץ עבורכם יחידת הסיוע על ההליך המתאים ביותר לדעתה ליישוב הסכסוך (ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול זוגי ו/או יישוב ההליך ביחידת הסיוע). לכם יעמדו 10 ימים להודיע האם אתם מעוניינים להמשיך בהליך כזה או אחר (למשל באחד ההליכים שהוצעו לכם או בהליך חלופי אחר). בשלב הזה, אם תרצו לפנות להליך משפטי רגיל, ימשיך עיכוב ההליכים לתקופה נוספת של 15 יום (“תקופה צינון”, אולי תתחרטו). רק לאחר מכן יוכל הצד שפתח ראשון בבקשה ליישוב הסכסוך (והוא בלבד) להגיש תביעות משפטיות בתוך 15 ימים נוספים (בסה”כ עיכוב ההליכים: 45 יום במינימום ועד 100 יום במקסימום).

מה לגבי מקרים דחופים?

בנסיבות מסוימות רשאיות הערכאות השיפוטיות לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים. כמו כן, המחוקק הכיר בקיומו של צורך דחוק וקבע כי במקרים המתאימים ניתן יהיה לפנות בבקשות לסעדים זמניים (כגון צווי עיקול וצווי עיכוב יציאה מן הארץ) ולסעדים דחופים (בענייני ילדים וצורכיהם), גם בתקופת עיכוב ההליכים.

החוק החדש אינו פותר את בעיית “מירוץ הסמכויות”

המונח “מירוץ סמכויות” מתייחס למצב הקיים בישראל לפיו גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני קיימת סמכות מקבילה לדון באותם עניינים (כגון משמורת, מזונת וחלוקת רכוש). על כן, הערכאה שתדון ותכריע בפועל תהיה זו שאליה הקדים ופנה אחד הצדדים ובמסגרתה נקט בהליך משפטי. במילים אחרות: הערכאה שהופעלה ראשונה בזמן ומכאן גם המונח “מרוץ הסמכויות”. מצב בעייתי זו הופך את השלבים הראשניים בהליך גירושין לקריטיים ממש, כאשר נוצר הלכה למעשה “מירוץ בין בני הזוג” – מי יגיש ראשון את תביעותיו ולאיזו ערכאה.

הייתה צפייה כי החוק החדש יטפל בבעיית מרוץ הסמכויות, אולם גם לאחר כניסתו לתוקף יהיה הצד שימהר וייפתח ראשון בבקשה ליישוב סכסוך, זה שיזכה לבחור איזו מבין הערכאות תוסמך לדון (ככל שהגישור לא ייצלח). החוק אף מחריף את בעיית מירוץ הסמכויות, שכן קל מאוד כיום להגיש בקשה ליישוב סכסוך (אין חובה להיעזר בעורך דין, אין צורך לפרט את הסכסוך או להציג ראיות) ולכן צדדים מסוכסכים יכולים בקלות לפעול בחוסר תום לב ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה מסוימת רק במטרה למנוע מהצד השני מלגשת לערכאה המקבילה.

המהפכה שיצר החוק החדש בדיני המשפחה עוררה סערה גדולה בקרב הציבור הרחב, שכן חרף מטרתו החיובית, רבים מצביעים על שורה של חסרונות כבדי משקל בהם לוקה החוק, בעיקר בשל הפרוצדורה הממושכת והאיסורים המשפטיים שבו. יש אף הטוענים כי מדובר בחוק הפוגע בזכות הגישה לערכאות (זכות יסודית המוקנית לכל אדם).

אז מה חשוב לדעת?

אם בכוונתכם לנקוט בהליך משפטי כנגד בן זוג הורה או ילד, או אם ננקט נגדכם הליך כזה, חשוב שתדעו את הדברים הבאים:

– חובה עליכם להתייצב לפגישות ביחידות הסיוע. בהיעדר התייצבות ייתכן ותחוייבו בהוצאות משפט או שבקשתכם תמחק (במידה ואתם הצד שפתח בבקשה).

– למרות שהמפגש הראשון ביחידת הסיוע מתקיים ללא עורכי דין, זכותכם להיוועץ בעורך דין מטעמכם לפני שאתם מסכימים או חותמים על הסכמות בעלות השלכות משפטיות (ואתם בהחלט יכולים לסרב לחתום אם טרם התייעצתם).

– באחריותכם המלאה להפעיל שיקול דעת ולהקפיד להבין היטב את ההשלכות המשפטיות של האמירות וההסכמות המוצעות/עולות בזמן מפגש הגישור. כדאי להקדים ולהיוועץ בעורך דין על מנת שלא להגיע להסדר שייפגע בכם. לאחר מכן קשה מאוד יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, אם בכלל.

– החל מהמפגש השני ביחידת הסיוע, ניתן לצרף למפגשים עורך דין מטעמכם.

– החוק החדש אינו חל על מקרים של אלימות במשפחה, חטיפת ילדים על פי חוק אמנת האג ועל ענייני ירושה ועיזבונות.

לקבלת מידע ופרטים נוספים אודות החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.

אני רוצה ייעוץ
השאר פרטים ונשוב אליך בהקדם!

Please leave this field empty.

 
לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין

לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין