הפחתת מזונות

תביעות להפחתת מזונות אינן נדירות במחוזותינו, נהפוך הוא. העלייה ביוקר המחייה לצד ההיבטים הכלכליים הכרוכים בגירושין, מביאים אבות רבים למצב שבו הם אינם מסוגלים לשלם את דמי המזונות שנפסקו להם. במקביל, וכפי שיפורט בהמשך, ישנן גם תביעות להפחתת מזונות שאינן קשורות במצב כלכלי אלא במערכת היחסים בין האב לילדיו ("סרבנות קשר").

הפחתת מזונות, אימתי?

הפחתת מזונות היא לא תביעה המתקבלת בקלות. בין אם היא מוגשת מכוח שינוי מהותי במצבו הכלכלי של האב, ובין אם משום שהילד מסרב לפגוש את אביו, הזכות למזונות לא תופחת או תבוטל אלא במקרים יוצאי דופן.

הפחתת מזונות בגין שינוי נסיבות מהותי

פסק דין למזונות לא יוצר בפני האב מחסום סופי מפני "פתיחתו" לדיון מחדש. האב רשאי בכל עת לפנות לבית המשפט בתביעה להפחתה או לביטול מזונות ילדים, אולם יהא עליו להראות שינוי נסיבות מהותי שחל לאחר שניתן פסק הדין. גם האם יכולה להגיש מצדה תביעה להגדלת מזונות. כל זאת לפי סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 שקובע כי "בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק-דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הוויתור או פסק-הדין".

אם האב טוען כי יש להיעתר לתביעתו נוכח שינוי מהותי בנסיבות, נטל ההוכחה מונח לפתחו. עליו לשכנע את בית המשפט בדבר אותו שינוי נסיבות מהותי ואין די בשינוי קל. בית המשפט חוזר לנקודת ההתחלה בה נפסק שיעור המזונות ובודק אותה בהתאם לאותו "שינוי נסיבות". לדוגמה, אם האב פוטר מעבודתו, אין מדובר בהכרח בסיטואציה שלא נצפתה מראש במועד מתן פסק הדין, המצדיקה את הפחתת מזונות. כך גם נקבע בפסיקה שניהול מערכת יחסים בפרק ב', כולל הבאת ילדים נוספים לעולם, לא מהווה באופן אוטומטי עילה לשינוי דמי מזונות. כל מקרה נבחן לגופו, באופן פרטני ועל בסיס ראיות ומסמכים שמוצגים על ידי הצדדים.

אמור מעתה, שינוי נסיבות להפחתת מזונות חייב להיות קשור לשורש פסק הדין המקורי. השאלה היא איננה "אלו מזונות ילדים היו נפסקים בהתחשב במצבו הכלכלי של האב נכון להיום", אלא "האם הנסיבות הקיימות נכון להיום מצדיקות את שינוי פסק הדין שניתן בעבר". לצד שינוי נסיבות מהותי, על מי שתובע הפחתה או ביטול של מזונות להוכיח גם שהגיש את התביעה בתום לב ובידיים נקיות. תביעות מסוג זה אינן יכולות להיות מוגשות מתוך כעס או תאוות נקם.

הפחתת מזונות בעילת "ילד מרדן"

ישנם לצערנו מקרים לא מעטים שבהם הקשר בין האב לילדיו רופף עד כדי לא קיים כלל. לעתים האב מעוניין לפגוש את הילדים אך אלה מסרבים בכל תוקף לקיים את הסדרי הראיה או לנהל עמו כל סוג של קשר.

בסיטואציות אלה האב יכול לבקש הפחתת מזונות או ביטול של המזונות בשל התנהגות הילדים כלפיו. אולם הפחתת מזונות בגין סרבנות קשר מצד "ילד מורד" איננה עניין של מה בכך. על פי הפסיקה, בית המשפט צריך לשאול את עצמו מספר שאלות לפני שיחליט האם להפחית את תשלום המזונות:

  1. מהו גילו של הילד?
  2. האם הילד מסרב לקיים את הקשר עם האב מתוך חוסר רצון עצמאי ואמיתי או שמא קיימת גם אשמה שניתן לייחס לאב?
  3. האם האב עשה כל שביכולתו בכדי להביא לחידוש הקשר?
  4. האם הפחתת מזונות או ביטולם עלולה לסתום את הגולל על אפשרות עתידית לחידוש הקשר?
  5. מה ההשפעה שעלולה להיות להפחתת המזונות על הקיום הסביר של הילדים?

במקרים בהם האב טוען שיש לבטל את המזונות כליל בגלל התנהגותו של הילד, בית המשפט יבחן האם אין מקום לקבוע רק הפחתה (ואפילו הפחתה זמנית) לפני קבלת החלטה לבטל את המזונות לחלוטין. על מנת להגן על הילד ועל זכותו לקבל מזונות מאביו, בתי המשפט מקבלים לעתים החלטות "יצירתיות" בתביעות להפחתת מזונות בגין סרבנות קשר. לדוגמה, הפחתה זמנית בלבד לתקופה קצובה בזמן, הפחתת מזונות כתלות בהופעת הילד להסדרי הראיה, הפקדת חלק מהמזונות בחשבון נאמנות עד שהקשר יתוקן וכדומה.

לקבלת מידע ופרטים נוספים בנושא הפחתת מזונות, ספציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.

 

מאת | 2017-06-12T11:05:17+00:00 אפריל 13, 2017|מאמרים ופסקי דין|0 תגובות
 
לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין

לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין