מזונות ילדים 2017-07-12T14:00:16+00:00
מזונות ילדים

מהם מזונות ילדים ומהי תביעה למזונות ילדים?

מזונות ילדים הם כספים הנועדים למימון צורכי הילדים ממועד היוולדם ועד הגיעם לבגרות, כאשר חובת תשלום המזונות מוטלת בראש ובראשונה על הורי הילדים. תביעה למזונות ילדים היא תביעה כספית שמגיש עורך דין גירושין בשם אחד ההורים (בד"כ על ידי האם) לשם חיוב ההורה השני בתשלום חודשי מסוים עבור השתתפות בהוצאות הילדים. מטרת התביעה היא להבטיח את סיפוק מכלול צורכי הילדים בפועל שעלול להיפגע כתוצאה מפרידת ההורים, או כאשר מלכתחילה ההורים אינם חיים יחד ואינם מנהלים משק בית משותף ביחס לילדים.

ההורה התובע (בשם הילדים) יהא זה המחזיק בילדים כדרך קבע וזה המספק באופן ישיר את צורכיהם. בכתב התביעה ייפרט עורך דין גירושין את צורכי הילדים (שיאומתו במסמכים וקבלות) ואת הסכומים הנדרשים לסיפוקם.

תביעה למזונות ילדים תוגש לבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים של הילד ותוכרע על בסיס התשתית הראייתית שתוצג לבית המשפט. הסמכות לדון בתביעה למזונות ילדים מסורה באופן ייחודי לבתי המשפט לענייני משפחה, אולם ככל שהדבר נעשה בהסכמה, יכולים הצדדים להקנות סמכות זו גם לבתי הדין הרבניים אך כדאי להתייעץ בעניין זה עם עורך דין גירושין.

כיצד קובע בית המשפט את גובה מזונות הילדים?

מזונות הילדים נקבעים על בסיס איזון כולל בין צורכי הילדים בפועל לבין יכולתם הכלכלית של שני ההורים. בשלב הראשון יעריך בית המשפט מהם צורכי הילדים ומהו הסכום החודשי הנדרש לסיפוקם. לצורך כך יידרשו ההורים להציג אסמכתאות מתאימות שיוכיחו את גובה עלויות הצרכים (כגון קבלות על רכישת מזון, ביגוד והנעלה, חינוך וכדו'). בשלב השני תיקבע יכולתם הכלכלית של שני ההורים, שתיבחן על בסיס גובה השתכרותם בפועל, קיומם של נכסים (כגון דירה, רכב וכדו'), קיומם של כספים וחסכונות (זכויות נזילות) ופוטנציאל השתכרות.

בית המשפט ייבחן את רמת החיים שניהלה המשפחה בטרם הגשת תביעת המזונות ויבצע איזון כולל של כלל הכנסות המשפחה מכל המקורות, אל מול צורכי הילדים. כמו כן יילקחו בחשבון גם הסדרי המשמורת וזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים. במידת הצורך יחילו בתי המשפט עקרונות של צדק, יושר, הגינות, מידתיות ותום לב (על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה) ובסופו של הליך יינתן פסק דין שייקבע את גובה התשלום הנדרש לילדים ואת אופן חלוקתו בין ההורים.

חשוב לדעת כי סוגיית מזונות הילדים מוגדרת כ"סוגיה פתוחה" שעורך דין גירושין יכול להביאה בכל עת בפני בית המשפט (גם לאחר עריכת הסכם או מתן פסק דין), ככל שהשתנו נסיבות החיים בצורה משמעותית וסכום המזונות שנפסק בעבר אינו מתאים למציאות החדשה. תביעות שכאלה מכונות "תביעות להגדלת מזונות" או "תביעות להפחתת מזונות".

אילו צרכים נלקחים בחשבון ועל מי מההורים לשלם?

חובת תשלום המזונות בישראל נבחנת על פי דין אישי וכשמדובר ביהודיים – יחול הדין הדתי. ההלכה הדתית מסווגת את צורכי הילדים לצרכים משני סוגים ומטילה לגביהם חבות שונה על כל אחד מההורים:

הסוג הראשון: "צרכים הכרחיים" – מדובר בצרכים בסיסיים הנדרשים לעצם קיומו של ילד, כגון מזון, ביגוד והנעלה, בריאות, מדור (הוצאות הקשורות לבית המגורים) והוצאות חינוך מסוימות. בסוג צרכים זה יחויב האב לשאת לבדו, ללא השתתפות האם (גם אם האם עשירה) וזאת עד הגיעו של הילד לגיל 15. בתי המשפט מעריכים צרכים הכרחיים של ילדים בסכום הנע בין 1,100 ₪ ל- 1,800 ₪ לחודש (תלוי בנסיבות המקרה הספציפי ובערכאה השיפוטית). מדובר בחובה אבסולוטית של האב הקודמת ליכולתו לכלכל את עצמו, כך שבסיפוק צרכים אלו עשוי בית המשפט לחייב גם אב מובטל, נכה או כזה המוגבל באמצעים.

הסוג השני: "צרכים מדין צדקה" – מדובר בצרכים שמעבר לאלו ההכרחיים, כגון חוגים, שיעורים פרטיים, צעצועים, מתנות, נופשים, טיולים וכדו'. באופן עקרוני, עלויות צרכים מדין צדקה תושתנה במשותף על שני ההורים, באופן שוויוני ויחסי להכנסותיהם.

עם הגיעו של הילד לגיל 15 ועד גיל 18, מתאחדים שני סוגי הצרכים ומוגדרים שניהם כצרכים מדין צדקה המוטלים במשותף על שני ההורים בהתאם להכנסותיהם. בשנים האחרונות נוקטים בתי המשפט במגמה החותרת לשוויון בין ההורים ולצמצום האפליה שיוצר הדין הדתי, כאשר אחת הדרכים הינה צמצום הגדרת "הצרכים ההכרחיים" (המוטלים על האב בלבד) למינימום האפשרי, והרחבת קטגוריית הצרכים "מדין צדקה" המוטלים כאמור במשותף על שני ההורים.

האם כל ילד זכאי למזונות ילדים?

כן, כל ילד בישראל זכאי למזונות ילדים ממועד היוולדו ועד הגיעו לגיל 18. החל מגיל 18 ועד לסיום שירות צבאי חובה, זכאי הילד למזונות מופחתים בגובה של שליש מדמי המזונות ששולמו בעבורו עד לאותה עת. מדובר בזכות העומדת בפני עצמה ואינה תלויה בסוגה או בטיבה של מערכת היחסים שבין הוריו. גם ילדים שהוריהם אינם נשואים ו/או שאינם חיים יחד זכאים למזונות ילדים. כשמדובר בילדים שאינם יהודים, ייפסקו מזונותיהם על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 ולא על פי הדין הדתי.

לקבלת מידע ופרטים נוספים, ספיציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.

אני רוצה ייעוץ
השאר פרטים ונשוב אליך בהקדם!

Please leave this field empty.

 
לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין

לחץ לייעוץ מיידי

לשיחת ייעוץ מיידית
השאר פרטים בטופס

Please leave this field empty.

שירי רובינס-גולן | משרד עורכי דין