מאמרים

זכויות וחובות של סבים וסבתות בכל הנוגע לנכדיהם

אין עוררין על כך שלסבים ולסבתות (ולהלן ביחד: "סבים") מוקנית זכות טבעית לקיים קשר עם נכדיהם. ברוב המשפחות אכן מתקיים קשר קבוע בין סבים לנכדים, בתדירות כזו או אחרת, כאשר ברוב המקרים אף יש בו לתורם לרווחת שני הצדדים וכן לרווחתם של ההורים עצמם.

ישנם מקרים בהם מסיבות שונות נפגע הקשר בין הסבים לנכדים, לרבות כתוצאה מפגיעה מכוונת של אחד ההורים או אף של שניהם – עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי. כך למשל, הורים שחזרו בתשובה או בשאלה המנתקים קשר עם הסבים שלא עברו תהליך שכזה, או למשל כשאחד מבני הזוג נפטר וזה שנותר אחריו מבקש לנתק קשר עם הוריו של בן הזוג שהלך לעולמו. סיטואציה מסוג זה נפוצה עד מאוד גם כתוצאה מהליכי גירושין של ההורים, במיוחד כשמדובר בהליך גירושין סוער ולוחמני, הנשלט על ידי אמוציות ומערפל לעיתים את "השכל הישר".

ההערכה היא כי בישראל חיים כיום כ 300,000 סבים וסבתות אשר נמנעת מהם האפשרות לקיים קשר רציף, בריא ותקין עם נכדיהם. לצד סוגיות הקשורות לזכויות של סבים בכל הנוגע לקשר עם נכדיהם, מתעוררות גם שאלות הנוגעות לחובות של סבים כלפי נכדים. כך למשל, כאשר אב (בנם של הסבים) אינו משלם דמי מזונות, ואם ילדיו מבקשת לתבוע מהם (מהסבים) שיישאו תחתיו בנטל התשלום. הדבר בהחלט אפשרי ותלוי בנסיבות המקרה הספציפי.

שינוי במצב המשפטי הנובע ממצוקה וצרכים חברתיים משתנים

במשך שנים רבות לא הייתה התייחסות מספקת לזכויות וחובות של סבים כלפי נכדיהם. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוסדר נושא משמורת ו"זכות ראשונים" של סבים לקבל אפוטרופסות על נכדים שהוריהם נפטרו או שאינם כשירים לגדל את ילדיהם, ועל פי סדר הדין האזרחי יכלו הסבים לפנות לבתי המשפט כאשר סבלו מפגיעה מכוונת בקשר עם נכדיהם.

לנוכח שינויים חברתיים, העלייה בתוחלת החיים ומגוון המבנים המשפחתיים החדשים המתקיימים כיום לצד מבנה המשפחה האורגנית הקלאסי, גבר הצורך להסדיר משפטית בחקיקה ופסיקה את מעמדם של סבים וסבתות בכל הקשור לנכדיהם – זכויות וחובות גם יחד.

בשנים האחרונות אף חל גידול בהיקף בני הגיל השלישי הסובלים מניכור מצד ילדיהם או בני/בנות זוגם, הפועלים למנוע קשר בינם לבין הנכדים. מצוקתם של סבים אלה לא חמקה מעיני המחוקק הישראלי, ובעקבותיה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שזכתה לכינוי "סב השעה" לפיה תינתן זכות חקוקה לסבים לפנות לבתי המשפט בבקשה לקביעת הסדרי ראיה בינם לבין הנכדים ולחיוב הורי הנכדים בשמירה עמם על קשר רציף ותקין.

במקביל ניתנו בבתי המשפט המחוזיים פסיקות המעגנות זכויותיהם של סבים כאשר לאחרונה הכיר בית המשפט בפה מלא בזכויות סבים לקשר עם נכדיהם וכן נפתח פתח לקרובי משפחה אחרים (כגון דודים ודודות) ואפילו לסבים לא ביולוגיים לתבוע זכויות כאלה.

העיקרון המנחה, גם כאן, הוא טובת הקטין

למרות שאנו נוטים לגלות אמפתיה כלפי סבים המבקשים לקיים קשר עם נכדיהם, בבתי המשפט השאיפה לסייע לסבים ליהנות מזכותם זו תיוותר תמיד שנייה לעקרון העל – "טובת הילד", המשמש נר לרגלי פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה לעולם יעדיף את טובת הקטין על פני כל שיקול אחר, לרבות על זכותם הטבעית של סבים לקיום הסדרי ראייה עם נכדיהם.

לקבלת מידע ופרטים נוספים, ספיציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.

מאמרים נוספים באותו עניין

ממקור ראשון:

לקוחות ממליצים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן