מזונות מן העזבון
מזונות מן העיזבון – רקע כללי
הזכות למזונות מן העיזבון מעוגנת בסעיף 56 לחוק הירושה: "הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון". מדובר בזכות סוציאלית העומדת לבן הזוג, לילדו ו/או להוריו של הנפטר, כל עוד הם נזקקים (לא מסוגלים לספק בעצמם את צורכיהם הבסיסיים) ופרנסתם הייתה על הנפטר ערב מותו. מדובר בזכות העומדת בפני עצמה (בהתאם לתנאי הנזקקות וקריטריונים משפטיים) ואינה כפופה לכך שאותו זכאי יהיה יורש על פי דין או על פי צוואה. בקשה למזונות מן העיזבון יש להגיש בטרם חולק העיזבון או לכל היותר בתוך 6 חודשים ממועד חלוקתו, אחרת סביר להניח שבית המשפט ידחה את הבקשה.
בן זוג הנותר בחיים יהיה זכאי למזונות מן העיזבון גם כאשר לא היה נשוי לנפטר אלא ניהל עמו מערכת יחסים זוגית של ידוע בציבור. זכותו של בן הזוג הנותר תהא תקפה גם במקרים בהם הוא חי בנפרד מבן הזוג המנוח, וזאת בתנאי שלא נשללה זכאותו למזונות בפסק דין או במסגרת החלטה משפטית עוד במהלך חייו של הנפטר.
קביעת גובה המזונות – כיצד?
גובה דמי המזונות מן העיזבון נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו ולמספר פרמטרים המופיעים בסעיף 59 לחוק הירושה. בין יתר הפרמטרים: שווי העיזבון, רמת החיים של בני הזוג ערב מות המוריש, הרכוש וההכנסות העומדים לרשות בן/בת הזוג הזכאי, חלקו של הזכאי בעיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה ועוד. מזונות כאמור הנפסקים משולמים אך ורק מתוך העיזבון ואין חובה על יורשי העיזבון (על פי דין או על פי צוואה) לזון את הזכאים מכיסם הפרטי.
המחוקק הישראלי טרם הסדיר או קבע סדרי עדיפויות בין הפרמטרים השונים המשפיעים על גובה המזונות ו/או על זהות הזכאים. במקרים בהם קיימים מספר זכאים למזונות אך נכסי העיזבון אינם מספיקים לכולם, בית המשפט יידרש להפעלת שיקול דעת ולהכריע בהתאם לקריטריונים שונים ולצורכיהם האישיים של כל אחד מהזכאים למזונות.
לקבלת מידע ופרטים נוספים, ספיציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.
ממקור ראשון: