חלוקת רכוש
חלוקת רכוש – רקע כללי
חלוקת רכוש בין בני זוג בישראל נשלטת בפועל על ידי שני דינים שונים. על זוגות שנישאו לפני שנת 1974, וכן על בני זוג ידועים בציבור (החיים בזוגיות ללא נישואין), חלה "חזקת השיתוף" או "הלכת השיתוף" שמקורה בפסיקה הישראלית. לעומת זאת, על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). תוצאות חלוקת הרכוש בין בני הזוג עשויות להיות שונות בהתאם לדין הספציפי החל בעניינם ובהתאם כמובן לנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה.
חוק יחסי ממון – מהי חלוקת רכוש בין בני זוג?
כשמדברים על רכוש הכוונה היא לכל זכות בעלת ערך כספי שבבעלות בני הזוג (דירת מגורים, נכסי מקרקעין, נכסי מיטלטלין, רכבים, כספים בחשבונות בנק, קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה, פיצויי פרישה, ביטוחים וכדו'). עם פירוק חיי הנישואין, במועד המכונה "פקיעת הנישואין" (עקב גירושין או מוות, או במועד מוקדם יותר שנקבע על ידי בית המשפט), נדרשים בני הזוג, כחלק מהפרדת החיים המשותפים, לחלק ביניהם את הרכוש המשותף. חלוקת הרכוש מכונה בשפה המקצועית "איזון משאבים".
נהוג לחשוב כי כל הרכוש הקיים לבני הזוג במועד פקיעת הנישואין אמור להתחלק ביניהם בחלקים שווים, אך הדבר אינו תמיד כך והדין מחריג נכסים מסויימים מגדר החלוקה. בטרם פתיחה בהליכים כדאי להתייעץ עם עורך דין גירושין שיידע לפרט ולהסביר איזה מכלל הרכוש נחשב למשותף, איזה רכוש מוגדר כנפרד ומוחרג מהאיזון, מה דינם של נכסים שנצברו בטרם הנישואין והאם גם בהם צריך להתחלק, וכיצד מתבצעת בפועל חלוקת הרכוש.
רכוש שהדין רואה בו כמשותף (בר איזון):
- רכוש הרשום על שם שני בני הזוג (בחלקים שווים או ביחסיות אחרת), כגון דירה, חשבון בנק וכדו'.
- רכוש שבני הזוג החליטו לגביו בכתב כי יהווה רכוש משותף (למשל בהסכם ממון או בדרך אחרת).
- רכוש שנצבר לבני הזוג במהלך תקופת חיי הנישואין, מכספים משותפים, ללא קשר לאופן בו הוא נרשם (גם אם הוא רשום על שם צד אחד בלבד).
- רכוש ספציפי שהוכחה לגביו כוונת שיתוף בין בני הזוג.
רכוש שהדין רואה בו כמוחרג מהאיזון והחלוקה:
- נכסים שנצברו לבני הזוג טרם מועד הנישואין.
- נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (שכן נצברו ללא מאמץ משותף).
- גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף או מוות.
- רכוש שבני הזוג החליטו לגביו בכתב כי שוויו לא יאוזן ביניהם (למשל בהסכם ממון או בכל דרך אחרת).
חרף האמור לעיל, התנהלותם בפועל של בני הזוג ביחס לרכוש עשויה לשנות את סטטוס הרכוש ולהפוך את היוצרות, כאשר רכוש הנחשב לנפרד על פי החוק עשוי להיקבע כמשותף והפוך. לדוגמא: דירה שנרכשה מלפני הנישואין ושימשה למגורי קבע של המשפחה – ייתכן ותיקבע כמשותפת. כספי ירושה שהופקדו בחשבון הבנק המשותף – ייחשבו ככספים משותפים. נכסים פרטיים ש"עורבבו" או נכסים ספציפיים שהוכחה לגביהם כוונת שיתוף, ייכללו גם הם באיזון המשאבים – וזאת בניגוד לדינם על פי הוראות החוק. לדרך הצגת הדברים ולרמת ההוכחה הנדרשת משמעות מכרעת ומומלץ ביותר להתייעץ בטרם עת עם עורך דין גירושין. סיטואציות הפוכות גם הן אפשריות, כאשר מוכיח בן זוג כי הייתה כוונה להחריג נכס מסויים מהפול המשותף. הדוגמאות לכך רבות והפסיקה בעניין עניפה ומגוונת.
בני זוג שרוצים להבטיח וודאות בתחום זה ולהסיר מעליהם את תחולת הדין, יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון ולקבוע במסגרתו את ההסדר הרכושי הרצוי מבחינתם לגבי היקף הרכוש המשותף, אופן חלוקתו, מועד חלוקתו וכדו'. עריכת הסכם ממון מומלצת מאוד, במיוחד עבור בני זוג המגיעים לקשר הנישואין עם רכוש משמעותי משלהם.
כיצד מתבצעת בפועל חלוקת הרכוש?
בשלב הראשון יש לקבוע את היקף הרכוש המשותף ושוויו. במידת הצורך יפעל עורך דין גירושין למינוי מומחים מתאימים בצו שיפוטי (או בהסכמה) אשר יבדקו ויישומו את ערכם של הנכסים. בשלב השני יחליטו בני הזוג האם ברצונם לחלק ביניהם בפועל את הרכוש (ובמידת הצורך להשלים ערך באמצעות תשלומי איזון) או לחילופין למכור את הרכוש ולחלק ביניהם את התמורה שתתקבל.
הברחת רכוש – מהי?
הברחת רכוש הינה מצב בו אחד מבני הזוג "מעלים" רכוש הרשום על שמו והנחשב למשותף, במטרה להימנע מלהתחלק בו עם בן הזוג האחר בעת הגירושין. הברחת רכוש נעשית לרוב בתחילתו של הסכסוך (כשאחד מבני הזוג גומל בליבו להתגרש), אך תיתכן בהחלט גם בשלב שלאחר פתיחה בהליכים וחשוב ביותר לבחון הדבר ולהתייעץ בנושא עם עורך דין גירושין. דוגמאות להברחת רכוש: העברת רכוש על שם בני משפחה או צדדי ג' אחרים, משיכת כספים חד צדדית מחשבונות בנק, פדיית קרנות השתלמות, העברת כספים לחשבונות בנק בחו"ל וכדו' – וזאת ללא ידיעת או הסכמת הצד השני, במטרה לסכל את זכויותיו בו.
בניגוד למה שחושבים, הברחת רכוש היא תופעה נפוצה בהליכי גירושין, במיוחד במקרים בהם אחד מבני הזוג שולט ברכוש המשפחתי (הרשום על שמו) בעוד בן הזוג האחר אינו מעורב או מתמצה בו (בין מרצון ובין כתוצאה מהדרה מכוונת). עורך דין גירושין ידע להדריך כיצד לפעול לאיתור הרכוש המוברח ואף כיצד למנוע הברחתו מלכתחילה.
כיצד ניתן למנוע הברחת רכוש?
- על מנת לדעת איזה רכוש קיים על שם בן הזוג, כדאי לאסוף (עוד בתחילת הסכסוך) כמה שיותר מסמכים הנוגעים להכנסותיו ולרכושו. בעניין זה ניתן להסתייע בחוקר פרטי אשר ממצאיו קבילים בערכאות השיפוטיות.
- ניתן לפנות לערכאה שיפוטית ולעתור למתן צווים לקבלת מידע אודות זכויות הרשומות על שם בן הזוג אצל גופים המנהלים רישום (כגון בנקים, קרנות, קופות וכדו').
- ניתן לעתור לחיוב בן הזוג במתן דיווח מקיף ומגובה במסמכים של כלל הרכוש המצוי בבעלותו.
- לצורך הבטחת סיכול הזכויות, ניתן לעתור לקבלת סעדים זמניים כגון עיקולים וצווי מניעה שיאסרו על בן הזוג לעשות כל דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו. סעדים אלו יכולים להינתן עוד בתקופת הנישואין (עם פתיחת התביעות) כשמטרתם "להקפיא" את המצב הקיים ולמנוע דילול של הרכוש.
לקבלת מידע ופרטים נוספים, ספיציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.
ממקור ראשון: